<h1>ספר הפרדס — שער עשירי</h1>
<h2>דף קיט:</h2>
ירושלמי אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצוות בכל יום תפילין בראשו ציצית בבגדו מזוזה בפתחו, ומברך מאה ברכות בכל יום. אבל מי שאינו יודע לברך יענה אמן אחר כל ברכה וברכה, דקיימ"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך, מפני שהמברך אינו מזכיר אלא שם אחד דהיינו בא"י והעונה אמן מזכיר ג' תיבות שלשה שמות דהיינו אל מלך נאמן. כך ראיתי כתוב, ואינו מחוור דהוא מזכיר שם האלהות והשולטנות שם המיוחד. אלא הטעם הוא מה שאמרו בסוף מסכת נזיר ואיתא נמי בסוף פרק אלו דברים בברכות גדול העונה אמן יותר מן המברך וכו' אמ' לו ר' נהוראי השמים כך הוא תדע שהרי גוליירין מתגרים במלחמה. וגבורין נוצחין, פי' השמים לשון שבועה הוא שכן דרך התלמוד לישבע בלשון זה, וכגון העבודה. פי' גוליירין חלשין, והמשל הוא שהגוליירין מתגרין במלחמה הוא המברך שהוא מתחיל השבח, וגבורין נוצחין הוא העונה אמן לפי שהוא מקיים השבח והברכה שבירך המברך. ואמרי' במסכ' שבת בפרק כל כתבי הקודש ובפרק חלק מאי אמן ופריק א'ל מל'ך נ'אמן (יתברך).
